דוגמא אישית

דרכו החינוכית של צביקה לאורך השנים כמפקד היתה בדרך הדוגמא האישית. האמת שהקרין במחשבותיו ובתפקידיו השונים והאמונה בתרומה בכל רגע בשירות הצבאי הפכו את הצלחת פקודיו להצלחתו ושבו את חייליו.

להיות מפקד במציאות של ימינו אינו דבר מובן מאליו. היום , שלא כמו פעם, לתת מעצמך מעבר (ולאו דווקא בצבא) נשמע כמו בדיחה צינית. להיות מפקד זוהי זכות גדולה שנפלה בחלקנו. כיום הבנתנו לגבי תרומתנו למדינה אינה בשמים, לכן על המפקד להוות דוגמא וסמל לערך זה. ברגע שחיילים קולטים שהמפקד הוא איש אמת, שכל מה שהוא עושה נובע באמת מתוך תוכו וכל רצונו הוא בהצלחת פקודיו בהפיכתם לחיילים, ושכל רצונו הוא בתרומה אמיתית לעם ולמדינה יהיה לו הרבה יותר פשוט להוביל ולחנך את חייליו. ומתוך דוגמא אישית זאת, כל השקעתו תבלוט אצל חייליו והם ירצו ללכת אחריו בכל מחיר וירצו להיות הכי טובים במה שהם עושים מתוך אמונה אמיתית ולא פחד או סיבות אחרות. (צביקה מתוך עבודתו בנושא מנהיגות, אותה כתב במהלך קורס מ"כים)

מנהיגות ללא פשרות

לצד הצניעות, החן והחיוכים, לא ויתר צביקה על עמידה מקצועית, ברמה הגבוהה ביותר, בכל תפקיד אותו הוא מילא. הטוב מבחינתו לא היה פחות ממושלם, מהמטרות הגדולות ועד הפרטים הקטנים.

"אנו מודים על ההזדמנות שניתנה לנו להיות חלק ממורשת של מפקדים אשר מובילים את  החיילים במשימה החשובה מכל- ההגנה על מדינת ישראל ואזרחיה…

אנו מחוייבים לכל משימה שתוטל עלינו באופן חסר פשרות ומתחייבים להיות מפקדים בעלי גמישות מחשבתית, חותרים למגע, מקצועיים וערכיים ובכך, להיות ראויים לשאת באחריות אותה אנו נוטלים על עצמנו" (צביקה, מתוך דבריו בטקס סיום המכללה לפיקוד טקטי, כמצטיין המחזור, תשרי התשע"ד)

מסירות נפש

את קטע זה בחר צביקה לצטט בהקדשה לספר "נשמה לעם עליה" שנתן במתנה לאחותו התאומה ביום הולדתם העשרים. צביקה, שנהרג מתוך קידוש ה', זכה אף בחייו להתמסר לאידיאל זה של קידוש שם שמים. הבחירה בשירות הקבע בצבא ובדרך הפיקוד נבעה מתחושת השליחות וההתמסרות לאידיאל הגדול שבתרומה זו לעם ולארץ.

"ציפי היקרה. מהי מסירות נפש?

מסירות נפש אינה רק התמסרות למיתה בפועל, בהקרבה של רגע אחד בלבד, אלא היא דרך חיים, בניין נפשי שלם של תרבות ורוח, מדרגת חיים מיוחדת בה מתרומם האדם ומתמסר באופן מוחלט לאידיאל הגדול של קידוש שם שמיים, עד שכל חיי העולם הזה אינם חשובים בעיניו והוא מוכן להקריבם עבור המטרה הנשגבה, בהקרבת כל החיים והעלאתם, בקביעות ובתמידות, בדביקות אלוקים. "תכונת מסירות הנפש היא הקדושה העליונה, המגלה שכל נטיות החיים וגילוייהם דברים טפלים הם, והדבר היסודי המהותי של החיים איננו כי אם אור ה' לבדו, שהכל בטל לו".

אחותי היקרה, לרגל יום הולדתך ה-20 לא נותר לי אלא לאחל לך שתמשיכי לייצג את כל מה שכתוב בפסקה בצורה כל כך חיה ואמיתית, ולתת לכולם לפחות כמו לי את הוודאות הזאת שאפשר לחיות חיים של מסירות נפש כל כך נפלאה. תודה על הכח שאת נותנת לי.

אני

הכרת הטוב למציאות עם ישראל בארצו

כנכד לסבים וסבתות ניצולי שואה, בחר צביקה לחנך את פקודיו להכרת הטוב והודאה במציאות הניסית של עם ישראל בארצו, במיוחד במסגרת השירות בצבא ההגנה לישראל.

"אנשים מדהימים אלו (ניצולי השואה) מחייבים אותנו לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהכיר בדברינו הטובים בחיינו האישיים והכלליים. גם ביחסנו למדינה.. עלינו לזכור מהיכן באנו ושעלינו לחזק, ולא להוריד את הרוח ברגעים קשים. עלינו לזכור שמציאות זו, שיש לעם ישראל מדינה לאחר 2000 שנות גלות, אינה דבר מובן מאליו ולמרות הקשיים הרבים זו מציאות שעמנו חיכה לה מאות שנים ועלינו לשמור עליה" (צביקה, מתוך סיכום המסע לפולין במסגרת לימודי המכללה לפיקוד טקטי.)

אהבת עם ישראל

כמו בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף כך גם במהלך השירות הצבאי כולו, התחבר צביקה בקסמיו גם לשונים ממנו. הוא חלק אהבה גדולה לחיילים באשר הם, מגוונים ושונים ככל שיהיו, תמיד מצא חיבור ושפה משותפת עם השותפים לו.

"דווקא בימים אלו שהראש עובד שעות נוספות צריך ללמוד את תורת הרב קוק בענין אהבת ישראל.. האהבה כלפי כל איש ואיש מישראל אינה עבודה קלה בכלל כי אם מקצוע גדול, שצריך לעבוד עליו שוב ושוב. הפסקה השניה מבררת את ענין האהבה המיוחד במצבים קשים כמו היום, שכל כך קשה להבין חלק מהעם ומאוד קל לשנוא, דווקא עכשיו צריך להתעלות לנסות להעמיק ולהבין שבכל אחד ואחד יש ניצוץ מיוחד ואת זה צריך למצוא בכל איש מישראל" (צביקה, בהקדשה לדודה לימור לספר נשמה לעם עליה, בתקופת ההתנתקות, התשס"ה)